האם ייתכן זכר ללא נקבה? האם ייתכן צפון ללא דרום? האם קיים חום ללא קור? ומה לגבי יום אם אין לילה? או עצב ללא שמחה? כמובן שלא. למרות שהדברים נראים כהפכים זה של זה, כל אחד תלוי בקיומו של השני. מופרדים אך יחדיו, יין ויאנג מבטאים את ההתפתחות של כל הדברים.

הקונספט של יין ויאנג הוא עקרון יסוד ובלתי נפרד בפילוסופיה, המדע והרפואה הסינים. בראשית, הכוונה ליין ויאנג הייתה הצד המוצל (יין) והצד המואר (יאנג) של גבעה. לאחר מכן יין ויאנג סמלו את שני הכוחות הראשוניים של הצ'י, כוח החיים. יין הוגדר כעקרון הנשי של הטבע, ונחשב חלש ופסיבי. יאנג הוגדר כעקרון הגברי של הטבע וקיבל ייחוס של אקטיבי וחזק. מודל היין ויאנג שימש להסברת המבנה, הסדר והשינויים ביקום, וכן להסברת היווצרות היקום ממצבו הראשוני, של הלא כלום.

בתקופה זו של מעבר מן החורף אל עונת האביב, הנושאת עימה שינויים והתחלות חדשות, מעניין לבחון את מקורו של סמל היין והיאנג ואת משמעותו.

לסינים הדאואיסטים יש הסבר משלהם אודות תחילת היקום והמפץ הגדול.

על ידי התבוננות בכוחות הטבע והשפעתם על בני האדם, הם הגיעו למסקנה כי אנו למעשה מיקרוקוסמוס של עולם הטבע. כלומר – קיים יקום קטן בגופנו, המשקף את היקום הגדול שקיים בחוץ. לפי נקודת ראות זו, ניתן להשוות את היווצרות ולידת היקום להיווצרות ולידת האדם.

לפי הטאו, המקור שלנו של היקום כולו נובע מתוך ריק גדול, המכונה WUJI. ריק זה נחשב למעיין הנובע של היצירה, מקור של ידע אינסופי, ומבוטא בצורת מעגל שלם ורצוף. מעגל זה מסמל תנועה מתמדת ושלמות. המעגל יכול אולי להיראות ריק, אינו מכיל דבר, אך למעשה הוא מלא באפשרויות. בדומה לרחם, שניהם ריקים אך יחד עם זאת מלאים.כאשר ביצית (יין) מופרית על ידי זרע (יאנג), נעשה שינוי, והרחם יוצר חיים. הישות האחידה נחלקת לשני סוגים בסיסיים של אנרגית החיים (צ'י) – יין ויאנג.

 

יין מבטא את האדמה היציבה. זו אנרגיה מרוכזת ומכווצת. יין מייצג את העיקרון הפסיבי בטבע, כמו החשיכה, הקור והרטיבות. ברמה האנושית, יין מסמל נשיות ואינרציה. מאפיינים נוספים של יין הם חורף, מוות, צפון, לילה, ירח, תנועה כלפי מטה, דמיון, אינטואיציה, יצירתיות, פילוסופיה, רכות, דיכאון, עצבות, עייפות ומנוחה. המאפיינים הקודרים של יין אינם מייצגים את התפיסה הסינית לגבי נשים. יין הוא שקט ומופנם. באופן מסורתי האישה נשארה בבית, הפנימה לתוכה את הזרע, והגנה עליו בגופה. יאנג מקושר עם הזכר, כוח פעיל הנע כלפי חוץ. באופן מסורתי הזכרים יותר פעילים מחוץ לבית ומפזרים את זרעם כלפי חוץ.

העין הבהירה בחלקו הכהה של היין מסמלת את הפוטנציאל לשינוי. דבר אינו יכול להיות יין מושלם כפי שלא ייתכן יאנג מושלם. לילה הופך ליום, מוות תמיד מביא לחיים חדשים.

 

יאנג מבוטא ככוח השמים. יאנג מתרחב, ומייצג את הכוח הפעיל בטבע, כדוגמת אור, חום ויובש. ברמה האנושית – יאנג מייצג את הזכריות ואת הצד החיובי של רגשותינו. מאפיינים נוספים של יאנג הינם חיים, קיץ, יום, דרום, אור שמש, תנועה כלפי מטה, פעילות, לוגיקה, מתמטיקה, כלכלה, אגרסיה, לבן, אדום.

יש לזכור כי במעגל, מה שעולה למעלה, בסופו של דבר יורד חזרה. אם השמש לא תזרח, אנו נמות. אם לא ניתן לגופנו מנוחה – לא נוכל להמשיך בעשייה.

 

דגים שוחים כאשר ראשם נמצא בקדמה, וזה מסביר את צורת הטאי - ג'י (סמל יין ויאנג הידוע). צורה זו מבטאת את שני סוגי האנרגיות, יין ויאנג, בתנועה מתמדת ומאוזנת, ובאינטראקציה אחת עם השנייה. כמו שני צדדים של מטבע, היין והיאנג לעולם אינם נפרדים, ויחד עם מבטאים את חוקו של הטבע – שינוי מתמיד. זמן משתנה, עונות משתנות, צ'י משתנה, הסביבה שלנו משתנה ואנו עצמנו עוברים שינויים. היקום, וכל אשר בו, נע מלידה למוות במחול זורם של אנרגיה שזורה.

לפי הקוסמולוגיה הסינית, הדרום ממוקם בחלקו העליון של תרשים. הדבר נובע מהכיוון ממנו מגיעות רוחות חמות ורכות המשפיעות על היבול ועל בריאות טובה. מאחר והחום נע לכיוון מעלה, והשמש זורחת במזרח, יהיה זה הגיוני למקם את "ראש" היאנג בצידו העליון השמאלי של הטאי-ג'י. הצפון מקושר לקור, רוחות חזקות, התקפות ברבריות ואפשרות לחולי. הקיץ גולש אל תוך הסתיו. השמש שוקעת במערב. אור יום עובר לחשיכה. לכן, ראשו השחור של היין מונח בחלקו התחתון-ימני של הטאי-ג'י.

צורת ה-S אשר מפרידה-מקשרת בין היין והיאנג מבטאת כי דבר אינו מושלם, קבוע או מוחלט. החיים אינם מתוארים בנוקשות של שחור ולבן, אלא בצלליות שונות של אפור. האמירה כי הלילה הוא יין והיום הוא יאנג, מכילה לא רק את האיכות הרגעית של לילה ויום, אם כי את מחזור השינוי המתמיד בעוד כל אחד מהם הופך באורח בלתי נמנע למשנו. ביין קיים זרע יאנג, לבן, וביאנג קיים זרע של יין, שחור. בשמיים הבהירים ביותר נוכל למצוא עננה. בלילה החשוך ביותר נוכל לאתר נצנוץ של כוכב. ביומנו המאושר ביותר קיים שמץ של עצבות, ואילו ביומנו העצוב ביותר קיימת התקווה. על אף שהיקום נראה מסובך, הכול נתון תחת החוק של יין ויאנג והשינויים החלים תודות למערכת יחסי הגומלין בין שתי אנרגיות בסיסיות אלו.

 

(ניתן לתאר את היווצרות היין והיאנג, ואת הסמל, ב-4 תרשימים הבאים):